Category Archives: כללי

מרוב עצים לא רואים את היער ורק מתבלבלים בדרך

 מסיכות במערום

רעיון התחפושות והמסכות בפורים מבוסס על הסתרת הזהות האמיתית ועל הרעיון של היפוך ומהפך גורל.

המסכה היא אמצעי להסתרה ולגילוי בעת ובעונה אחת. היא מסתירה ומשנה את דמותו החיצונית של הנושא אותה, ובו בזמן מגלה את טבעו החבוי האמיתי של האדם.

מבחינה סמלית מייצגת המסכה צורך בהגנה ובהסתרה, במעברים ממצב אחד למשנהו, בהתעלמות מהסביבה, בהפגנת זהות מסוימת או בשינוי צורתה ובסימול אופי ואישיות שונים.

המסכה מאפשרת לאדם לעבור מטמורפוזה, לשמוט את זהותו היומיומית המוכרת, להפליג אל מחוזות קיום שונים ולחוש בעל שליטה עליהם.

כאשר אנו עוטים מסכות בחיים, אנו מסתירים את הערוץ החשוב ביותר של תקשורת לא מילולית – הפנים, ובכך מעצימים את העמימות ואת המסתורין. 

כוחה המאגי של המסכה הוא בלתי מוסבר. אדם נעלם ומופיע מיד בדמות חדשה – שונה או הפוכה מזו שלו.

יש רק דרך אחת אמיתית להצליח, לחיות בטוב ולהרגיש טוב –              be-yourself

להיות מי שאתם באמת.    לחיות את מי שאתם באמת.    לבטא את מי שאתם באמת.        

ואת זה אפשר, רק כשמפנים את המיקוד פנימה ומתבוננים על עצמנו דרך העיניים שלנו.

ולכן, חשוב כל כך בעידן של היום כשאנחנו מוצפים בגירויים מיותרים לסנן כמה שיותר את התוכן, המידע והגירויים שאנחנו נחשפים אליהם.

יש איזושהי אשליה שעודף הידע, הערך, המידע וכל הגירויים האלה משרת אותנו בצורה טובה.

אולי זה היה כך בהתחלה.  כרגע, זה כבר הרבה הרבה יותר מידי. ובסופו של דבר יותר מידי ופחות מידי יוצרים את אותו האפקט…  לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער ורק מתבלבלים בדרך.  מרוב מסכות שסמנו על עצמנו בחיים אנחנו כבר לא בטוחים האם מתחת זו עוד מסכה…

מסכות הן פריט חובה במסיבות פורים, אבל לא רק בחג. עם השנים נבנו סביב ציפיות, תבניות של מי להיות, איך להרגיש ומה לחוות. אל מול המראה כבר לא מופיעה השתקפות של אמת ואהבה. מסכות מתחלפות כל תקופה, בכל פגישה מחודשת עם העצמי. 

משהו עוצר מלהביט פנימה ולקבל את הקיים. אותו הלב, שיכול לאהוב עד לאינסוף מתבצר בחומות וגדרות. ממאן להיפתח , להתגלות ולהביט.

ילדים תמיד יודעים למה הם יתחפשו.גם שנה מראש. כמבוגרים אנחנו מתחבטים, מתפדחים, חושבים פעמים לפני כל רעיון לתחפושת- לא פשוט לבחור, כל כך הרבה מחשבות של איך אראה, מה יאמרו, האם אקבל תשואות אוהדות או מבטים קרים שיחדרו את כל שכבות האיפור…

בגוף מופיעה כמיהה מחודשת לאותה התחושה הנעימה כל כך של פשטות. מבט של קבלה. לחוש אהבה עצמית ולתת לה לזרום בכל הגוף.

להיפגש עם האני בפגישה מחודשת. לקבל את עצמי. גם בפורים ובכלל. להיות נקי ממסכות. אמיתי וכנה. לא מרצה ולא מצפה.

לקבל את עצמי. קל לומר, לא תמיד פשוט כל כך ליישם. ישנו מקום מאוד נוח בהתרגלות אל המסכה שאספנו אל חיקנו, במבט הלא מחייב הזה כשאנו מביטים במראה.

אין דבר משחרר יותר מן אהבה וקבלה של האני. להביט במראה, לראות את הדמות העומדת מולי ולהסיר יחד איתה עוד שכבה, עוד מסכה.

לגלות את האמת. לראות שוב את פני באור נקי. זוג מסירים מסיכה

לא עוד תבניות וציפיות שאינן שייכות לי.

לאפשר לעצמי להיפתח, ללמוד, להכיר ולחוות תחושות ורגשות. מבלי לשפוט, ללא מסכות. להכיר בעוצמתה של אנרגית החיים שבתוכי, לחוש את היצירה , ההוויה ולדעת את עצמי .  לקבל ולאהוב.

יש משהו במפגש האינטימי עם עצמך שנותן טעם של עוד.  אבל חכמה גדולה יותר היא להרגיש טוב כשאני כאן, בתוך ההמון.

חכמה גדולה הרבה יותר היא לחיות בחיבור ללב שלך ולנוע בנתיב האישי שלך גם כשיש הרבה אנשים שהולכים לצידך בדרך.  וכן, יש מקום לכולם. לכל אחד מאיתנו הדרך האישית שלו.

לכולנו יש רצון עצמי.  לכל אחד מאיתנו עולם פנימי שיחודי לו. לכל אחד מאיתנו אור שיחודי לו,  קול שיחודי לו.    רק מה? – פעמים רבות שאנחנו שוכחים את זה.

אנחנו חיים את החיים של ההורים שלנו.  חיים את החיים של בני הזוג שלנו, של הילדים שלנו, הקהילה שלנו, חיים את החיים של המנהיגים שלנו.   

חיים את החיים של ה'מה יגידו', החיים של ה'מה שנחשב'.   ואת החיים שלנו   –  מחמיצים לנו לאט לאט…

לפי ארווין ד. יאלום (סופר ופסיכיאטר) טוען שארבעת הנושאים שמעסיקים בני אדם ברמה הקיומית הם:       

*פחד מהמוות      *להיות חסר משמעות      *בדידות      *והכמיהה לחופש     

כשאנחנו חיים את החיים שלנו, כשאנחנו חיים את הרצון האישי שלנו, ללא מסכות, אנחנו מביאים מזור ל-3 מתוך 4 הסוגיות הנ"ל.  

הפחד מהמוות קטן יותר אצל אנשים שחיים את החיים במלואם. ככל שאני מחמיץ את החיים שלי, אני פוחד יותר מהמוות (בין אם ברמה המודעת ובין אם ברמה הלא מודעת).

כשאני חי את הרצון הפנימי שלי ואת התשוקות האישיות שלי – החיים שלי מקבלים משמעות וכמובן  שיש בי את החופש לחיות כפי שנכון לי.

פעמים רבות יש לאנשים פחד, שאם הם ילכו עם הרצון שלהם הם יהפכו להיות 'נחותים' יותר.  זו הריי טעות מוחלטת. זה פחד שהושרש בנו מגיל צעיר. אנחנו כ"כ פוחדים מהיצר שלנו עד שאנחנו כולאים אותו, האנרגיה שלו מועצמת ובכך גורמים לו להשתולל ולצאת מכלל שליטה.  כך בכל דבר שנסגור ונכלא.

אז כן, זה באמת מין פחד פנימי כזה שאומר לנו: אם היינו עושים מה שאנחנו רוצים באמת, מלחיץ לחשוב מה היה יוצא מאיתנו. 

כשיש לנו רצון לעשות, לממש ולהשיג משהו, חשוב לברר ביננו לבין עצמנו מהיכן מגיע הרצון הזה. האם זאת תשוקה או פנטזיה או אשליה, האם זו תאווה או יצר, האם מקור הרצון הזה מחוצה לנו או מתוכינו.

הדרך לדעת מה באמת אני רוצה או נכון יותר מה אני באמת צריך, זהה לדרכם של הבלשים- לעקוב אחר קצה החוט שכל פעם יוגש לך.

הדרך אל הלב שלכם ואל הרצון שלכם תתבהר רק באמצעות ההליכה בה וללכת לממש את זה, מתוך ידיעה שיכול להיות שזה לא באמת מה שאנחנו הכי רוצים.

WHO AM I 3

רק שהמימוש והצעידה בדרך הם היחידים שיכולים לקרב אותנו פנימה אל עבר הרצון הפנימי 

ביותר שלנו. אל הרצון שכשנממש אותו נפתור 3 מתוך הבעיות הקיומיות שמעסיקות עמוק

בפנים את כולנו.

אז מה הרצון הפנימי שלכם שאתם מוותרים עליו?     

צפו בסרטון הבא  https://www.youtube.com/watch?v=ikGVWEvUzNM

(ראו המשך בחלק ב' של מאמר זה:  "להסכים לראות המציאות – בואו ונעיז להיות מי שאנחנו")            

 

 

 

 

 

 

לצאת מהמערה1

במרכז חג החנוכה עומדת הדלקת החנוכייה אשר מסמלת את חגיגת הנצחון של האור על החושך.

האור והחושך הינם מושגים מופשטים המקבלים צורות שונות במציאות.  הם חלק מהותי בהתנהלותו של העולם והם שופכים אור על המאבק בכלל בין הטוב והרע בצורותיו השונות.

באופן כללי ניתן לומר כי החושך מבטא את האין ואת הרע בעולם, לעומת האור המבטא את היש ואת הטוב בעולם. 

האור והחושך הינם מושגים יחסיים לתפיסתו והסתכלותו של האדם את המציאות ואין אנו נלחמים עם החושך, אלא הופכים אותו לאור.

האור הוא המציאות הרוחנית בטהרתה לפני ירידתה אל החומר. הנר בחנוכה מסמל את החיבור בין האור – השלהבת והחומר שהיא נאחזת בה.

כדי למצוא את האור האמיתי, יש לעבור נסיונות רבים והיכרות עם אמיתות אחרות.  כלומר, ישנה אמת אחת אך דרכים רבות למצוא אותה. שבילים רבים הנקרים בדרכינו ומפתים אותנו ללכת בהם מובילים לבסוף אל האמת שלנו.  השאלה היא אם כך, מה הוא השביל הנכון ביותר למסלול האישי שלי?!

את מציאות החושך כולנו מכירים היטב, כל אדם וחויית המציאות דרכה הוא רואה את חייו, מאותה הנקודה הוא חושב ופועל בעולם ולעתים רבות הוא שרוי במציאות של חושך ואפלה גמורה.

החושך קיים על מנת שנוכל לחפש באפלה את הדרך הנכונה. העניין האמיתי הוא שאנו רואים בעיני השכל שלנו בלבד. האפלה היא תודעתית.

האפלה והחשיכה האמיתית הן דווקא כשאנו רואים כל כך הרבה אפשרויות רבות ומגוונות. אז גדולת האדם בהעזה וקבלת החלטה לחפש את האמת שלו. זו היא מלאכת בורר.

אני מבקש להזכיר לכם משל ידוע, משל המערה של אפלטון.  זוהי אחת המטאפורות אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה. גם כאשר האדם שיצא מבורות לחוכמה- בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם. כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים.

המסר העיקרי של משל זה הוא להסביר שמה שאנו רואים וקולטים על ידי החושים שלנו הן רק העתק של הדברים האמיתיים- האידאות.

[ ראה משל אפלטוןhttps://www.youtube.com/watch?v=HeXUG8I7ufI ]

מהי המערה שלך?  

אני מזמין אותך לעשות מעשה אמיץ ולצאת ממערה זו עתה!, לצאת מהחושך בו אתה שרויי לאור לו אתה מייחל.   

חג החנוכה נקרא "חג האור", לא כי מדובר באור הפיזי אלא באור המסמל את כל החיובי, הערכי והנעלה בחיים שלנו.

ברמה הסימבולית, אור חנוכה קורא לנו להדליק את האור במקומות החשוכים בחיינו.

החושך הוא המקום בו האדם אינו מחובר אל האמת היחידה, אל ההויה. במהלך החיפוש הפנימי נאלץ האדם להתמודד ולהפריך אמונות פנימיות, תפיסות עולם חזקות והרגלים מושרשי, עד שיתקרב, צעד אחר צעד לאמת המזוככת. כדי שיתאפשר לו לעמוד במשימה זו, נדרש רצון חזק והתבטלות לכל מה שיגלה לעיניו. 

החיפוש והבירור מתרחשים בדרכים שונות.  חיפוש אחר אמיתות רוחניות ומשמעות החיים יכולים להיות ארוכים ומייגעים, לעתים אף מייאשים ולכן משולים הם לחושך.

החיצוניות ממקדת ושואבת את הדעת למיקוד בכל מה שמתרחש בחוץ ומסיחה מן העיקר- העולם הפנימי.

רבים המקרים שהאדם מתעלם ובוחר לא להתבונן על המכשולים, כאשר הסיבה העיקרית נובעת מחוסר יכולת או פחד להתמודד עם האמת.  מה שיניע אותו יהיה שמירה על הרמוניה, אשר תופיע כ"המנעות ממאבקים", ויתור, התעלמות ונסיון להדחיק ולא להתעסק עם הכאב כדי לא לפתוח חזית נוספת.  

ראיה נכונה את העולם הסובב אותנו מצביעה כי העיקר הוא העולם הפנימי והמציאות שנחווה היא דרך להבנת מציאות רוחנית גבוהה יותר.

יש לשים לב ולא להמצא במצב של הדחקה, מה שיכול להזיק אף יותר מאשר התמודדות עם רגשות ודפוסים שליליים אחרים. 

כאשר אדם מתעלם מרגשותיו וממציאות חשוכה מסוימת לאורך זמן כך גדלים הסיכויים שהנזק לאדם ילך ויגדל ואף הזמן יתארך לכדי שנים.

עדיף לאדם להסתכל לאמת בעיניים ולדעת בלב שלם כי תמיד יש סיכוי לשנות ולהתעלות.

במצבי חושך יודע האדם כי יש מקום אחד אמיתי בליבו ונפשו הנאבק לפרוץ בפריצה אדירה החוצה.

 [ אני מפנה אותך לקטע מתוך הסרט "מטריקס" (לטעמי גרסה בת ימינו של ״משל המערה״) – https://www.youtube.com/watch?v=9a9B1qO6ihA  .   באיזו גלולה אתה בחרת? ]

המציאות מורכבת מ-4 רבדים ולכן, הפעלה של כל ארבעת הרבדים מגדילה מאד את הסיכוי והיכולת שלנו לייצר מציאות שהיא בגדר "נס". כשמפעילים רק חלק מהרבדים, מקטינים את הסיכוי ומרחיקים אותו.

1.הרובד הפיזיפעולות מעשיות, הרגלים, יישום                                       

2.הרובד הרגשיטיפול בחסמים רגשיים וחיבור לרגש חיובי ומעצים

3.הרובד המנטאליאימוץ דרכי חשיבה ואמונות תומכות וריפוי אלו המעכבות.        

4.הרובד האנרגטיהפעלה של אנרגיה עוצמתית, כלים ומבנים אנרגטיים, שבאמצעותם יש לנו יכולת להשפיע על עצמנו ועל המציאות.

הדעת היציבה של האדם מסוגלת לסייע לו להגיע לבירור שלם של האמת היחידה, כאשר היא מתגלה לו כאור בתוך אפילה גמורה.

הדעת היא האמונה, כאשר אדם משתמש באור החכמה שקיבל ומפרק לפרטים את חוויות חייו שלו.

לדעת אמיתית ניתן לזכות רק ע"י קבלת המציאות כמות שהיא, ומכאן שעיקר העבודה של האדם במשך שנות חייו היא עבודת המודעות.

עלינו לפתח המודעות הרגשית והשכלית המסייעים לנו לגלות מקומות בנפש שדורשים התייחסות, תוך בניה ושימוש בכלים לעשייה המאפשרים התמודדות עם מציאות חדשה.

חשוב שנתחבר ונעצים את הכוחות ואת המשאבים הפנימיים החיוביים שלנו על מנת לעבור תהליכים של שינוי, צמיחה ופריצות דרך משמעותיים בחיים ובעסקים כדי לחיות חיים של סיפוק, מימוש והגשמה.

כשכל אחד מאיתנו יפעל להגשמת הייעוד שלו, הוא יגדיל את האור האישי שלו, בבית, בעסק ובחיים בכלל, ומכאן יגדל גם האור בסביבה החשובה והקרובה לו.  כמו שנאמר: "כל אחד הוא אור קטן – וכולנו אור איתן".

הייעוד שלי בחיים הינו להאיר לאנשים את הדרך שלהם, במיוחד עת הם נפגשים עם המקומות הכואבים והחשוכים בחייהם, לעזור להם להיכנס פנימה ולהסיר את מה שעומד ביניהם לבין האור הגדול והשלם.

עצור רגע והשב לשאלה: האם יש לך ולאלה שאתה אוהב את הביטחון והידיעה, כיצד לנהוג כדי להפוך את השנה האזרחית הבאה לשנה הטובה ביותר בחייך? והאם אתה יודע כיצד להבטיח ולקחת זאת לרמה הבאה?

הגדר כבר עתה את היעד העיקרי שלך לשנה הקרובה, עבורך ועבור סביבתך הקרובה, וודא שאתה מצוייד בכל הידע והכלים הנדרשים לך למינוף אישי ו/או עסקי, וכי התהליך שתעבור יאפשר לך להבטיח פריצת דרך ולהישגים משמעותיים להבטחת הצלחתך, לעבר השנה המוצלחת ביותר שהייתה לך אי פעם.

"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות"  (רבי נחמן מברסלב)

אילו היית מבין את הכוח הטמון במילים ובמחשבות שלך, היית נזהר בדבריך ובמחשבותיך. היית מדבר וחושב כל הזמן בהצהרות חיוביות.

היקום תמיד אומר "כן" לכל מה שאתה אומר, ואין זה משנה במה אתה בוחר להאמין. חשוב אור – יהיה אור!, היקום יגיב בהתאם.

שאור החג ימשך וימצא בכל ימות השנה שלך!  וששנה זו תהיה בסימן של יציאה מחושך לאור. לצאת סופית מהמערה! 

חג אורים שמח.

חנוכיה במערה

 

התמדה ונחישות

כל אחד ראוי להצלחה ולמעשה כל אחד יכול להצליח אם וכאשר הוא ידע מה היא הדרך שמובילה אותו לכך, ובאילו צעדים עליו לנקוט.  

בכל מה שקשור להצלחה – כל אחד שרוצה- יכול! בתנאי – שהוא יודע מה הוא רוצה, מה הוא צריך, מהם המשמעויות והמחירים שהוא עשוי לשלם, לפעול בהתמדה ונחישות ולרצות זאת בתשוקה בלתי מתפשרת.    

ההגבלות היחידות הן אנחנו ולמעשה איננו מוגבלים ביכולות או בכישורים שלנו, אלא בחזוננו.

מכאן שהדרך להצלחה יכולה להיות קלה או קשה, הכל לפי הגישה שבה אנחנו נוקטים. בשעת משבר נדרשים מאיתנו מאמצים רבים יותר כדי להגיע להצלחה.

הוכחה לכך אציג עוד מעט דרך סיפורה של אישה חזקה אמיצה ונחושה שביצעה זאת הלכה למעשה בשבת האחרונה.   

ככל שהרגשות שלנו עזים יותר ביחס לרעיון או מטרה, ככל שאנו משוכנעים יותר במטרה שנטועה עמוק בתת ההכרה, כך אנו בכיוון הנכון בדרך להגשמה.

למצליחן יש אש בוערת בעצמות. רטט רגשי ברעיון ובעשייה. תשוקה עזה להצליח. התלהבות עם דחיפות, לא לתת לה לדעוך עם הזמן.

היחס שלך לעצמך קובע את רמת ההצלחה שלך יותר מהמיומנויות והאימון שאי פעם קבלת.

חיים של גדולה מתחילים בתמונה המצטיירת במוחך, של מה שאתה רוצה לעשות ולהיות.  

צור תמונה חיה שלך כמצליחן ועובדה זו כשלעצמה תתרום רבות להצלחתך. אתה יכול להשיג כל דבר שתרצה, אם תרצה מספיק חזק.

אתה יכול להיות מה שתרצה להיות, להשיג כל דבר שאתה משתוקק לו, להגשים כל דבר שתציב לעצמך כמטרה, אם תיצמד למטרה זו כאל מטרה יחידה.

הבטחתי סיפור אישי, הנה אני חוזר לאותה אישה מדהימה: 

לפני כחצי שנה, לאחר אימונים בשיטה מיוחדת של קרב מגע, נולד לו חלום  לעבור הסמכה למאמנת TACFIT (*) במחזור ראשון בישראל, משימה לחלוטין לא פשוטה, אימונים מורכבים ומגבלת זמן משמעותית. אך לא זו הנקודה שאני מבקש להביא בפניכם.   

לאחר שווידאה תכנית אימון נכונה, ועבדה קשה מאד משך כל התקופה, מצאה עצמה לפתע, כ-3 שבועות לפני המבחן, עם פציעה קשה שקרתה תוך כדי אימון, מה שהיה נראה שסימן את גדיעת חלומה.

אמרתי אשה חזקה?

לא מוותרת ונחושה לבדוק "איך כן" עוברת ההסמכה, העזה ויצרה תכנית אימון חדשה המותאמת לפציעתה, מה שלא חסך ממנה כאבים עזים ו"ביקור קרוב לכוכבים", ובהתמדה ונחישות בלתי מתפשרת, עשתה את הבלתי יאומן ובסוף שבוע האחרון, לאחר יומיים גדושים בתרגילים ומבחן מסכם, סיימה המבחן בהצטיינות וקיבלה את תעודת ההסמכה עליה כה חלמה. 

הצלחה אינה מקרית. היא תוצאה של מאמצינו העילאיים, בייחוד בזמן משבר.

הצב בדמיונך תמונה של חלום שאתה רוצה להגשים, צור במוחך חזיון של עצמך בתשוקה והתלהבות עזה והתחייב כלפי עצמך! להשיגו.

חוק ההצלחה אומר שדברים נוצרים פעמיים: פעם ראשונה כתמונה על מסך מוחך, ופעם שנייה במציאות.

האמונה חשובה! האמן שאתה יכול להצליח ואתה כבר בחצי הדרך לשם.

האמן שזה אפשרי. כשאתה מאמין שאפשר לעשות משהו, ממש מאמין, מוחך ימצא את הדרכים לעשותו. האמונה בפתרון יוצרת אבני דרך אליו.

אם אתה מאמין שאתה יכול – אתה יכול.    אם אתה מאמין שתצליח – תצליח.

השקע מחשבה, זמן, אנרגיה, תכנון ואם צריך עם עבודה קשה. העיקר נקוט בפעולה, אפשר לעצמך לטעות ולא להצליח, למד מהן ונסה שוב.  זה מה שבסופו של דבר מאפשר לנו להצליח.

וזכרו, זה אף פעם לא הסוף עד שאתם מחליטים שזה הסוף.

אז מה אתכם?  היכן זה פוגש אתכם?

אין זמן טוב מלהתחיל היום!

אהה, שואלים איך זה קשור אליי? האישה הזו היא – אשתי . גאווה!  🙂 

HILA TACFIT

 

 

 

 

 

(*) http://new.stay-safe.co.il/?p=592

 

מיתוג: Up-Grade