נפילה > תקומה > ניצחון

אני מבקש לשתף אתכם כי לפני כשבועיים, במהלך סדנא חזקה שהעברתי אצל אחד מהלקוחות שלי, הצגתי סרטון אשר לטעמי זה מאלו שלאחר שצופים בהם הם משפיעים עליך ונחרטים עמוק בזכרונך. לכאורה זה עשוי להשמע כעוד סרטון מוטיבציה מעורר השראה. אז זהו שלא!  צפו בו בעצמכם ותבינו עד כמה חזק הקטע ברגעי השיא שבסוף קטע הוידאו.   

סרטון זה החזיר אותי כשנתיים אחורה עת השתתפתי עם ילדיי ואשתי ב"מרוץ האביב למלאכיות הדממה", מרוץ שכל הכנסותיו תרומה לילדים. החלטתי לרשום את כל משפחתי ובכך להשיג 2 מטרות חשובות: הראשונה תרומה לילדים מקסימים אלו והשניה חינוך ילדיי להרתם ולתרום לסביבה ולאחרים…

אני לוקח אתכם עוד כחודשיים אחורה לעוד אחד מהערבים המשפחתיים, והפעם הזמנתי את ילדיי לשבת עימי מול מסך המחשב ולצפות בסרטון זה, והוספתי בקשה כי יהיו מרוכזים כך שבסיום הסרטון יאמרו מה הבינו ולקחו ממנו.

כדי לא להרוס את החויה למי שלא ראה סרטון זה, אני נמנע מלספר את תגובותיהם המרגשות שהביעו בסיומו, אך אומר כן כי זה נחרט עמוק בתודעתם.

אני חוזר חודשיים קדימה, יום ההשתתפות במרוץ, לאחר יריית הזינוק נראה מראה קסום של משפחות רצות כולן למען מטרה מקודשת, ואני מוצא את עצמי רץ עם אשתי וילדיי בין שדות חיים, שמש מחייכת ואנרגיה מדהימה באויר.

והנה בדרכנו חזרה, כ-400 מטר לפני קו הסיום, אני ואשתי מחליפים החיוך שהרגיש נוח להופיע על פנינו, במבט מודאג עת אנו מביטים בילדינו הרצים 10 מטרים לפנינו וביתנו בת ה-5 מרחפת באויר כאילו מנסה להבין כיצד ספיידרמן, סופר מן ודומיהם עוברים ממצב ריצה למצב תעופה. כמובן שמיד היא מבינה שהמציאות שונה מהסרט והיא מבצעת נחיתה קשה על קרקע לא נעימה, נגררת ונמרחת על שביל הקורקר, וכאשר מתרוממת סימני האבנים ניכרים היטב בחתכים שבשניה אחת מחליפים צבע האבק הלבן בצבע דם זב.

רצים ומסייעים לה לקום, היא מתרוממת עם דמעות בעינייה וקולות כאב בפיה, אך להפתעתנו הגמורה אלו מוחלפים מיד במשפט הבא: "אתם זוכרים את הרצה שראינו בסרטון בבית, ש… (צפו והבינו) וחזרה מיד לרוץ? אז יאלה בואו ונמשיך". בעודנו המומים ומנסים להבין מה היה פה כעת, היא ואחיה החלו מגדילים הפער בינינו.  מתקשים לעכל הדבקנו אותם ויחד חצינו את קו הסיום גאים ומחייכים.

על כך אמר נפוליאון היל "ניצחון שייך למתמידים בעקשנות יתירה".

ואני פונה אליכם ושואל אתכם: מה אתם לוקחים מסיפור זה ומהן התובנות שלכם מסרטון זה?

גזרו התובנות, רשמו המסקנות ותרגמו מיד לפעולות שיובילו לעשייה.

החליטו כעת ואל תמתינו – אף פעם לא ימצא הזמן הנכון.  

צאו ממצב הישרדות ותקיעות וחיו כמי שיש לו למה לחיות למענו.

חיו את החיים שהייתם רוצים עם מטרה ועם תשוקה בלתי מתפשרת להשגתה.    

 "מי שיש לו מה לחיות למענו יוכל לשאת כמעט כל 'איך'" (פרידריך ניטשה)     

שבוע מצויין 

 

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

Post Navigation

מיתוג: Up-Grade