הדבר רב הערך ביותר שאתם יכולים לתת הוא את עצמכם

(אזהרה – הפעם זה קצת ארוך, אם כי ממליץ לקרוא עד הסוף)

השבוע מצויין יום המעשים הטובים.  יש ישאלו ויאמרו האם גם לכך צריך לקבוע יום בשנה. זה הריי צריך להיות כחלק מהאני שלנו. זה גם נשמע הגיוני ונכון.  לא?  אז אני בעד לציין יום רשמי שכזה פעם בשנה כדי לעצור לרגע את מרוץ החיים ולפחות ביום אחד להתמקד באחר, בסביבה, ולעשות אפילו מעשה טוב אחד, אך לעשות, או נכון יותר לומר – לתת. ואם כבר נותנים, אז לתת מכל הלב עם כוונה מלאה וטהורה ולא לתת כחלק ממטרה סמויה, כדי שבעתיד נקבל.   

לאחר שניתן, מהמקום הכי נקי, בלי כל כוונה לקבל דבר, נקבל הרבה יותר.   התחושה היא מעולה, שעשית טוב למישהו, שיש לך האפשרות לעשות טוב למישהו אחר לעיתים אדם יקר ואהוב, אך הנתינה לשם נתינה בלבד היא חזקה הרבה יותר, וככל שלא נצפה לקבל וניתן ממקום הכי נקי וטהור, כך נקבל הרבה יותר, בעוצמה גדולה יותר ובסיפוק רב יותר.  

אני אישית מאמין בנתינה כדרך חיים. למשפחה זה ברור לנו אך אני אומר גם ללקוחותינו.  אני מאמין כי השווי האמיתי שלי נקבע במידת הערך שאני נותן למתאמניי, העולה על מה שאקח כתשלום.   כלומר לתת ללקוח הרבה יותר ממה שהוא מצפה לקבל תמורת מה ששילם.   אני משוכנע כי אחד מהגורמים להצלחה שלי היה בהתלהבות לתת יותר מאשר לקוחותיי ציפו לקבל.   אני מאמין כי בנתינה לשם נתינה, כל מי שנותן נותן ונותן, כי הוא אוהב זאת, זאת לא אסטרטגיה, זו דרך חיים.

אנשים רבים שואלים אותי האם באמת ניתן להתפרנס מאימון בלבד, ואני יכול להבין את הסיבה לשאלה, אך אף פעם לא ייחסתי למה שאומרים שקיים ומצוי אצל אחרים ולא השוותי עצמי לאחרים אלא איך ללמוד ולהתמקצע תמיד, כגישה ודרך חיים, בחיפוש איך להביא ערך רב יותר למתאמניי.  

כל אחד יכול להצליח כי כל אחד יכול לתת.  כנראה שחלק מהבעיה היא בפרשנות של מה זה לתת, ולכן תמיד היו לפני 2 מדדים עיקריים אשר אותם אני בוחן ושואל עצמי כל יום:

1. האם אני עושה את מה שאני יודע הכי טוב לעשות, ומתוך אהבה ותשוקה.  

2. מה עוד אני יכול לעשות וכיצד אני יכול להביא ערך גדול יותר למתאמניי, ערך המשפיע עליהם בפועל.

ההשפעה שלך נקבעת על-פי מידת יכולתך לתת קדימויות לצורכיהם של אחרים. אני מאמין כי מה שאתה מתמקד בו הוא מה שתקבל.  הקריירה שלי התחילה להמריא כששיניתי את ההתמקדות שלי ממה שאני יכול להשיג למה שאני יכול לתת.   החכמה היא להתמקד ברשת של אנשים שמכירים אותך, מחבבים אותך ובוטחים בך בפועלך ובמקצועיותך.  גם אם הם לעולם לא יקנו ממך כלום, וודא שאתה תמיד נשאר בירכתי מוחם.  

אלו האנשים שמושקעים רגשית בדאגה שתצליח. ומאחר ואתה משקיע ומושקע בהם באותה מידה, הם יהיו השגרירים שלך והלקוחות יופנו אליך בקצב גדול יותר מיכולת הקליטה שלך.    כעת שאל את עצמך, האם כל האנשים האלה שאתה מכיר מושקעים אישית בדאגה להצלחתך? 

תמיד חפש פתרון שלפיו שניכם יוצאים נשכרים. win-win אמיתי. יש 6 אסטרטגיות שונות, אך לתפיסתי, בטווח הארוך, כל אחת מ-5 האחרות תוביל בסופו של דבר, ל loose-loose. כאשר אתה מבסס את היחסים שלך, בעסקים או בכל מקום אחר בחייך, על מי חייב למי, אתה לא חבר. אתה נושה.

יחד עם זאת, לחלק מהדברים והתובנות שאני כותב כאן נדרשו לי שנים רבות כדי ללמוד אותם ויותר מכך להטמיעם. השקעתי ולמדתי ממיטב הידע והמנטורים, ורבות על בשרי ונסיוני עב השנים.  אחת מהדברים שתמיד הניעו אותי הוא בשימת לב לאחר. לדאוג לצרכים שלו. להגן עליו. להתעלם מהחצי-חצי. ה-50-50 כמטרה הוא דבר שגוי לדעתי. ההצעה המנצחת היחידה היא 100%.  להפוך את הנצחון שלי לממוקד בצד השני.  לשאוף להשיג את מה שהוא רוצה ולהוציא ממנו את המיטב. לכן אני ממליץ לכם לשכוח את "שני הצדדים מרוויחים".  התמקדו בנצחונו של האחר.

"חיים אמיתיים הם חיים למען אחרים"   (ברוס לי)

בתפיסה שלי, אם לפני הכל תדאג לצרכיו של הצד השני, הצרכים שלך תמיד ימולאו. תמיד!  בדוק מה האחרים צריכים, מתוך אמונה שכאשר תעשה זאת תקבל את מה שאתה צריך. ההשפעה היא זו שיוצרת אותך. ומה שיוצר את ההשפעה זו העמדת צורכיהם של האחרים במקום הראשון.    אני מאמין שמה שמושך אנשים למושכים, מושכים באמת, הוא האהבה לתת.  הנותנים מושכים.

היום כשכולנו מכירים את הנתונים המטורפים של אחוזי הגירושים, שותפויות ועסקים שנסגרים, ריבים והפרדויות כואבים… אני מאמין שישנה סיבה אחת לאלו שכן נשארים יחד זמן כה רב ומאושרים/מצליחים. והסיבה הא שהאושר של האחר חשוב יותר מהאושר שלך.  לדוגמא, האושר של אשתי חשוב יותר מהאושר שלי.  כל מה שרציתי לעשות מאז שהכרתי אותה היה להסב לה אושר.  ומה נפלא בכך, שנראה שהיא מרגישה אותו דבר כלפיי.  כל אחד שיקח זאת למחוזותיו הוא ויבדוק. זה עובד וזה המתכון המנצח לטעמי.  לכך אני קורא הצלחה!    

חצי-חצי זו הצעה מפסידה ומתחשבנת, זה תהליך מתמשך של לחימה ופשרה.  ההצעה המנצחת היחידה היא 100%.  עקרון זה נכון בכל דבר בחיים. בעסקים, בנישואין, בחברויות, בכל דבר.  הוא משפר את מאזן החיים שלך.   היה חבר, היה אכפתי, גרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם. את זה כולם רוצים, רצו ותמיד ירצו.

אני כאן, ואני עושה את מה שאני עושה הכי טוב, כי יש לי המון אחריות וכבוד להביא לכם ערך העולה בהרבה על מה שאתם מצפים לקבל.   היופי בכך הוא שהמפתח להשגה הוא נתינה – לתת, לתת, לתת. והמפתח לנתינה הוא להיפתח לקבלה.  הקבלה היא התוצאה הטבעית של הנתינה.   זהו המפתח להצלחה.

כל הנתינה שלך, גדולה ככל שתהיה, לא תניב התוצאות הרצויות וודאי לא תביא להצלחה, אם לא תהיה פתוח ומסוגל לקבל באותה מידה. אם לא תרשה לעצמך לקבל, אתה תדחה את מתנותיהם של אחרים ותפסיק את המעגל.

הגעה למטרה שאתם דורשים להגיע אליה מצריכה, לכל היותר, 10% ידע מסויים או יכולת טכנית, שאר 90% הם יחסי האנוש שלכם.  ויחסי האנוש האלה מתבססים על מי שאתם. זה מתחיל בכם.  ולאהוב אנשים, להיות איכפתיים, בעלי יכולת הקשבה גבוהה… כל אלה עוזרים אך הם לא לב העניין.   הדבר שאני בא להדגיש לכם הוא אתכם.

כל עוד אתם לא מתנהגים את עצמכם האמיתי, באינטגרטי מלא, ומנסים להיות מישהו אחר, אין לכם סיכוי אמיתי להגיע לאנשים.  הדבר רב הערך ביותר שאתם יכולים לתת הוא את עצמכם.  אתם רוצים להצטיין, תהיו בני אנוש . כשאתם תהיו אתם באינטגריטי מלא, זה שווה פי 100 מכל שיטות המכירה שקיימות.  הדבר רב הערך ביותר שאתה יכול לתת הוא את עצמך.

העניין הוא לא מה שאתה עושה. לא מה שאתה משיג. העניין הוא מי שאתה.  כך בעצם באימון, המטרה היא להוציא החוצה את האדם החדש, אלא שהוא כבר בתוכך רק שלא היה גלוי לעין ונסתר ברבות השנים.

הסיפוק שלך וההצלחה שלך נקבעים על-פי מספר האנשים שאתה משרת, יחד עם טיב השירות שאתה מעניק להם.  התגמול שלך עולה ביחס ישר למספר החיים שבהם אתה נוגע.

הכוונה ב-100% נתינה הוא לא בביטול העצמי למען האחר, אלא בדיוק ההיפך. קודם כל על האדם לשים עצמו במרכז כדי שיהיו לו הכוח והיכולות להיות במקסימום נתינה. כמו שכאשר נדרשים בנחיתת אונס של מטוס קודם לשים המסכות לעצמנו ורק אח"כ לעזור לילדים, שהריי אם לא נעשה כך הסבירות היא שלא יהיו לנו הכוחות לטפל בשתינו. ולכן קודם כל נדאג לעצמנו וכשנשים עצמנו במרכז, יכולת הנתינה תהיה גבוהה יותר, וכאן אני אומר, בואו נהיה ב-100% נתינה.

לסיום אומר כי כאשר אתה מרגיש שגם שאתה עובד קשה, הרבה יותר והמטרות שלך מתרחקות ממך, זכור איך לפתוח עצמך בפני כוחה של הנתינה.  הצב צרכי הלקוחות/האחרים במקום הראשון והקפד להוסיף להם ערך בצורה מתמדת, מעבר למה שהם מצפים לקבל.   היה כנה וזכור כי הערך הרב ביותר שאתה יכול לתת הוא את עצמך, וכי השפעתך נקבעת עפ"י מידת יכולתך לתת קדימויות לצורכי האחר.  ואז, כאשר תתן שמתוך מטרה לתת בלבד, ללא כוונת תמורה, השאר תמיד פתוח לקבלה אשר מהווה תמיד את המפתח לנתינה.

אני מאמין, ומנסיוני אישי שלי, שאלו הן מפתחות ההצלחה לטווח הארוך.

אז תנו, ותנו ככל שתוכלו ומכל הלב, באינטגריטי אמיתי ובחשיבה כנה על צרכי האחר, ואז "ניסים" יקרו.

בהצלחה!  🙂

מצרף לכם סרטון מרגש העוסק בגלגולו של מעשה טוב אשר יכול לעורר השראה בכולנו. גם אם לפעמים קשה לנו והשגרה שוחקת אותנו, תמיד יש מקום לנתינה קטנה. יכול להיות שנזכה לתמורה עליה ויכול להיות שלא, אך כוחה העצום יכול רק לחזק אותנו.

(*) הבסיס לנ"ל לקוח מהספר "כוחה של נתינה"

תגובות

תגובות