הנה כבר לפתחנו חג שני נוקש ובא, כשרק לפני שבוע ישבנו מסובין לשולחן וקראנו ב"הגדה":
"בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים… וזכרת כי עבד היית, כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדות" (הרמב"ם).
הכוונה במילה עבד הינה העבד לגשמי, לאגו, לחומרנות, לייצר… כלומר היציאה מעבדות גשמית לחירות רוחנית.
על-פי ה"קבלה" הסיפור עמוק יותר מהמאורע ההיסטורי וטומן בחובו את מטרת חיינו, את שאיפותינו.
עוד אנו למדים ש"מה נשתנה" הינו הזמנה לצאת מהאוטומט של חיי היום-יום, לפתח מודעות ולאפשר שינוי בחיינו.
כל מה שכבר קרה שייך לעבר, להסתכל קדימה זה מה שנותר. לכן חשוב להמשיך הלאה, צעד אחר צעד, בהתמדה ונחישות ולהאמין בעצמך.
ובעידן של שינויים כה רבים ותכופים, יש כאן ממש הזדמנות להתפתחות אישית, לצמיחה ולהגשמה, תוך למידה דווקא מחוכמה עתיקת יומין של המקורות הקדומים שלנו.
אתה לא יכול לשנות את העבר שלך, וודאי שזה לא סימן לעתיד שלך, ולכן כל פעם שאתה נתקל בדרך ללא מוצא, חשב מסלול מחדש וצא לדרך. מקסימום – תגיע!
מועדים לשמחה
